את "אנשי הפינגווין: ההיסטוריה הסודית של תל אביב" שיזם, כתב, צילם וקיבץ אריאל סמל (את רוב הכסף להפקה הוא גייס בקמפיין אינטרנטי, ובאינטרנט גם נמכר הספר הזה) אפשר לראות, אם כן, מצד אחד כאלבום זיכרון הפוך, אלטרנטיבי, מתריס לרוח התקופה. זה גם געגוע למקומות ולאנשים שהשתוקקו למשהו אחר מהסאונד החביב והמתקתק של ארץ ישראל הישנה והטובה, שהלך בשדות של אספסת ודם. צריך להתייחס לקריאה־התבוננות בספר היפהפה הזה לא רק במבט הנוסטלגי הבלתי נמנע, אלא גם, וחשוב מכך, כ"חלק קטן במכלול שאינו פסיבי ואיננו מנציח את העבר כדבר סטטי אלא כדבר דינמי שממשיך להעצים אותנו כאן ועכשיו. וסיפרנו לבנותינו ולבנות בנותינו כפי שנאמר".